שפרה הורן נולדה בתל-אביב בי"ב באדר ב´ תשי"א, 20 במארס 1951 לאם שמוצאה ממשפחה ספרדית שחיה בארץ מספר רב של דורות ולאב, אשר כל משפחתו הושמדה בשואה והגיע כפליט מרוסיה לפני מלחמת העולם השנייה. ילדותה עברה עליה בירושלים בשכונת קטמון הישנה, בבית שהיה שייך לפני מלחמת העצמאות למשפחה ערבית עשירה שנמלטה עם כיבוש השכונה. הבית ושכונת מגוריה השפיעו עליה מאוחר יותר בבחירת מיקום העלילה בספרה "היפה בנשים" היא סיימה את בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה במגמה ספרותית-פילוסופית ושרתה בצבא בבסיס חיל אוויר. עם תום השרות למדה מקרא, ארכיאולוגיה ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה את לימודי בהצטיינות והמשיכה ללימודי התואר השני. במהלך לימודיה נולד בנה גלעד ובאותה תקופה נבחרה להיות רכזת החינוך של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים -"WUJS" בתום תפקידה בהתאחדות הסטודנטים נבחרה כדוברת המשרד לקליטת העלייה. ועם סיום תפקידה התגוררה ביפן ושמשה במשך חמש שנים כמנהלת הקהילה היהודית של טוקיו וכתבת ´מעריב´ וגלי צה"ל במזרח הרחוק. עם חזרתה ארצה וכתיבת ספרה "חוויה יפנית" שמשה דוברת וממונה על יחסי-הציבור והפרסום במוזיאון מגדל-דוד לתולדות ירושלים. כמו כן הגישה תוכנית טלוויזיה שעסקה ברפואה משלימה ושודרה אחת לשבוע משך שנה בערוץ 2. באותן שנים עסקה גם בכתיבה עיתונאית חופשית במגאזינים ובעיתונים יומיים ארציים בנושאי תרבות, חברה, כלכלה וספרות. והיתה בעלת משרד לקשרי עיתונות ויעוץ תקשורתי המספק שירותים למוזיאונים ומוסדות תרבות ואמנות ברחבי הארץ. היא נהגה להרצות בנושא יפן וספרות בפורומים שונים. מתגוררת בירושלים ובניו-זילנד לסירוגין (את ספרה "הימנון לשמחה" כתבה בניו-זילנד). שפרה הורן זכתה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה לשנת תשס"ה.