חיים באר (1945)
Haim Be´er
חיים באר נולד בירושלים. אביו, אברהם רכלבסקי, נולד וגדל ברוסיה, חסיד שהתפקר. לאחר שהקומוניסטים פגעו בבני משפחתו, הפנה עורף לתרבות הרוסית שלאורה התחנך, ועלה לארץ-ישראל. למרות שרחק מן האמונה הדתית, המשיך לחיות אורח חיים יהודי-דתי וכך גם חינך את בנו. אמו של באר, לעומת זאת, הייתה בת היישוב הישן בירושלים וגדלה במשפחה מנטורי-קרתא. בבגרותה, מרדה בעולם הדתי ונודתה מביתה. מערכת היחסים בין ההורים והמתח בין החינוך הדתי שהנהיג האב לבין החינוך החילוני-אנרכיסטי שהובילה האם, השפיעו רבות על עיצוב דרכו של באר כאדם וכיוצר. ´נוצות´ ו´חבלים´ - שני רומנים פרי עטו, מתארים בסגנון כתיבה אוטוביוגרפי את ילדותו, את הבית שבו גדל ואת ההווי הירושלמי הייחודי. שרת ברבנות הצבאית. בראשית דרכו עבד כמגיה ובהמשך כעורך בהוצאת הספרים ´עם עובד´. כמו-כן עסק במשך שנים רבות בכתיבה עיתונאית בעיתון היומי ´דבר´. משנת 1982 היה בעל טור קבוע ב´דבר השבוע´: "מזכרונותיה של תולעת ספרים". זכה בפרסים ספרותיים שונים, כולל פרס מרדכי ברנשטיין לרומן העברי המקורי (1984), פרס ראש-הממשלה ליצירה (1979 ו-1993), פרס היובל של ´עם עובד´ (1988), פרס קרן ספיר (2001), פרס בית שלום עליכם (2000), פרס קוגל מטעם עיריית חולון (2000), פרס ביאליק (2002), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2005), ופרס ע"ש ישראל וברטה ניומן לשנת תשס"ח על פועלו והישגיו בתחום היצירה העברית ובהנחלתה. ספרו "אל מקום שהרוח הולך" זיכה אותו בפרס ברנר לשנת תשע"א. משנת 2000 מכהן חיים באר כפרופסור חבר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
[מקורות: גרנות¹,גרנות², ויקיפדיה]