ספרות | ספרות מקור

"נמר בכיס קנגורו" , תשעה סיפורים בקובץ ראשון שמפרסמת אירית כהן, פסיכולוגית.

סדר הסיפורים בספר: "איך קוראים לפרח", "כיסא גלגלים", "גיבור אמריקני", התיילדות", "ברוקלין הייטס", אלף מלים", צילומים מסריחים", "דיווחים ממשפטה של נאשמת ברצח {הרהור פילוסופי}, "הגורקא שלו".

חלק מהסיפורים מלווים באיורים של איש גורדון ושל רינת גלבוע, שגם איירה ועיצבה את הכריכה. עריכה לשונית דוד הרבנד. עימדה ענת ניסן. הספר נדפס בדפוס סגל בחולון, ויצא לאור בינואר 2014.

דברי המחברת:

נשאלתי "מה  לנמר בכיס קנגורו?". השאלה במקום, הרי בטבע נמר וקנגורו לא נפגשים, לא תמצא חיות אלו דרות ביבשת אחת. המפגש הוא מטאפורי: מהמקום הרך-הרחמי שמגדל עוברים  פורצים יצורים שונים, גם חתולי פרא. כך למשל בסיפור הרביעי בספר, "התיילדות". גיבורת הסיפור היא אישה ש´נתקעה´ ברחם אימה. אמנם, היא נראית כאישה רגילה שהולכת כל בוקר לעבודתה במעבדת בית-חולים.  אולם חוויית הניתוק הרגשי והחושי מהעולם האמתי הולכת ומתעצמת ומגיעה עד פיצוץ, במובן הקונקרטי וגם ´פיצוץ´ של הנורמות, בדרך למימוש הצורך העז להתיילד.   

נשאלתי "האם גיבורה זו, ואחרים בסיפורייך, מייצגים מטופלים מהקליניקה שלך?"   ועל כך אני עונה בשאלה: האם אינכם מכירים בסביבתכם אנשים ´לא ממומשים´? למעשה, האם לא נחבא בכל אחד מאתנו נמר כלשהו שמבקש לפרו ץ החוצה?  נעזרתי לעתים בדמויות מהקליניקה, כמו גם בדמויות מחיי בכלל, כדי לצייר בבהירות את הגיבורים בסיפורי – אולם הגיבורים והסיפורים מחפשים פתרונות למצבים אנושיים כלליים. [והקליניקה? גם היא חשובה, זה המקום בו נמרים לומדים לדבר].

גיבורת הסיפור השני בקובץ, "כיסא גלגלים", היא צעירה בת תשעים ושש שמתגוררת בבית אבות וחושבת שהחיים הם מתנה נפלאה. היא נקלעת למאבק מול בנותיה שמנסות להשתלט על כספיה ורוחה, ולהושיבה בכיסא-גלגלים כמניפולציה.  המספרת היא עיתונאית שנפגשה עם כיסא הגלגלים הזה בגלגולים שונים בחייו – לפני שהתגלגל לבית האבות והתדרדר למכשיר-מניפולציה. הסיפור מציץ לחיי בית-האבות, ומציף את ההבחנה בין חולשה או נכות פיזית לבין  חולשה נפשית – מקומות ושאלות שכל אדם עשוי להידרש להם במהלך חייו.

איור של איש גורדון לסיפור "כיסא גלגלים".

הסיפורים שנאספו בקובץ זה נכתבו בתקופות שונות בחיי, ומתרחשים בנופים שונים. "ברוקלין הייטס" ו"גיבור אמריקני" מתרחשים בניו יורק שם התגוררתי תקופה קצרה.  אפשר לכנותם ´סיפורים אורבניים´. סיפורים אלו נכתבו לאחר זמן, בישראל, אולם חווית  הנופים האורבניים המיוחדים לניו-יורק הייתה עבורי מדהימה, מכה בחושים, וחלחלה לתוכי. הזיכרונות החושיים שם השפיעו  לדעתי  לא רק על עיצוב הרקע אלא גם על עלילת הסיפורים.  הסיפור "גיבור אמריקני" מתאר מפגש בין שתי דמויות שונות זו מזו באופן קיצוני, מעין קומדיה של טעויות שמתרחשת במחילות ותחנות הרכבת התחתית של ניו-יורק.  אדם, גיבורו של הסיפור "ברוקלין הייטס", הוא מחזאי ניו-יורקי ששורד את טביעת מנהטן..

והנקודה היהודית? הסיפור הראשון בקובץ, "איך קוראים לפרח" , מבוסס על רשמי מסע לפראג ולטריזין. המספרת ואימה מתיירות יחד וחוות ´היזכרויות´ שונות. אצל האם הקשישה צפים ומתגלים פחדים של ילדה יהודיה בוורשה של תחילת המאה העשרים, השפה הצ´כית הרי דומה כל כך לפולנית.. המספרת-הבת, שהיא עצמה צברית, ´נזכרת´ בחוויית הכניסה למחנה אושוויץ של ידידה טובה שלה, ניצולת שואה.

נו טוב..  כמה סיפורים אפשר לספר על הסיפורים שלי? אני מקווה שתקראו את הסיפורים עצמם,  אלו שבספר, ושהקריאה בהם תהיה  חוויה מספקת.