מהי תפיסת העולם שהילד מעצב לעצמו בשלבים השונים של התפתחותו? באיזו מידה הוא מבחין בין העולם החיצון ובין העולם הפנימי, הסובייקטיבי ומהם התחומים שהוא מציב בין האני שלו ובין המציאות האובייקטיבית? זוהי הבחינה הראשונה של בעיה זו, היינו, ראיית המציאות ע"י הילד.
ועוד: מהו ערכם של הסברים לתופעות הניתנים ע"י הילד? מהו השימוש שהילד עושה בהשקפותיו על סיבה וחוק? שאלות אלו וכיוצא בהן מהוות עיקר תוכנה של הבחינה השנייה
