"אנחנו נפגשים בשדות - תעופה. אנחנו נפגשים בערים שלא היינו בהן מעולם. במקומות שאיש לא יכיר אותנו שם." כך נפתח סיפורה המדהים והמרגש של הסופרת האמריקנית הצעירה, קתרין הריסון, המגולל את פרשת יחסיה עם אביה. יחסים של גילוי עריות בין שני אנשים בוגרים ועצמאיים לכאורה, ובכל זאת שבויים איש איש בסיפור חייו שלא צלח, ובייחוד באהבה שלא נענתה - אהבת איש לאשתו ואהבת בת לאמה. זו פרשה אמיתית של ילדות אומללה והתבגרות אל מצוקה הרסנית, שנהייתה בעטה של המחברת ליצירת ספרות נפלאה ולמסמך אנושי אמיץ. בכוחה של כתיבה הפורטת בדייקנות מושלמת על מכלול רבגוני של נימים - פיוט וענייניות, עדינות ובוטות, חמלה ואירוניה - מצליחה המחברת לעורר את הקורא, לעיתים כמעט בעל כורחו, להסתכלות חדשה על אחד הטבואים החזקים ביותר של החברה המערבית.
