אחרי שחרור אושוויץ ב־1945 יוצא לוי למסע ארוך חזרה לטורינו, דרך אירופה ההרוסה והעמוסה בפליטים. הספר מתאר את האנשים שפגש בדרך, מההולכים ברגל ועד הקצינים הרוסים, ואת האירוע שבו החיים מתחילים להתרחב מחדש. לוי כותב בסגנון מאופק ובהומור עדין, וגם ברגעים הקשים מתגלה חום אנושי. זהו הספר השני בטרילוגיה שפתחה ב'הזהו אדם', והוא נכתב בשנת 1963.
למה כדאי לקרוא:
כי הוא מספר על החיים אחרי המחנה, בלי כעס ובלי סנטימנטליות.
למי הספר מתאים:
למי שרוצה ספר שואה אחר, שמתמקד בדרך הביתה.
מה מיוחד במהדורה הזו:
כריכה עם דמויות קשיחות וקווים של מסמרים, מהדורת ספריית אופקים של עם עובד.
