מרסו, פקיד באלג'יר, משתתף בהלוויית אמו ללא דמעה, מבלה בים עם חברה, ויום אחד יורה בערבי על החוף. המשפט שלו עוסק פחות ברצח ויותר בכך שלא בכה בהלוויה. רומן קצר על אבסורד, חוסר משמעות ושליטה בגורל, ואחד מרומני המאה ה־20 החשובים. אפשר לקרוא אותו בישיבה אחת, ולחשוב עליו הרבה זמן אחר כך.
למה כדאי לקרוא
כי הוא קצר, חד ומטריד, ושואל על משמעות החיים.
למי הספר מתאים
לקוראי קלאסיקה פילוסופית, וגם למתחילים בספרות צרפתית.
מה מיוחד במהדורה הזו
הוצאת עם עובד, כריכה לבנה עם כתם שחור ואדום־צהוב מופשט.