הספר אוסף שמונה־עשר סיפורי חיים של לוחמים מהציונות הדתית שנפלו במלחמות ישראל בשני העשורים שקדמו לכתיבתו. כל פרק מתמקד באדם אחד: הבית והחינוך, שנות הישיבה או המכינה, השירות הצבאי והרגע שבו נקטעו חייו. שני המחברים, ביוגרפים צבאיים שלחמו בעצמם, התחקו אחר הדמויות בשיחות עם משפחות, חברים ומפקדים, ואף ישבו בשיעור בעלי כדי להכיר את העולם שממנו באו. בין הסיפורים מתגלים קשרים לא צפויים: בגולני, למשל, מצאו המחברים חוט שמחבר חמישה מגיבורי הספר. התוצאה אינה ספר היסטוריה של מלחמות אלא גלריה אנושית, שבה כל לוחם מקבל שם, קול ופרטים קטנים מהחיים.
למה כדאי לקרוא
כי הוא מחליף כותרות וסטטיסטיקות בפנים ובשמות. הקורא פוגש אנשים עם הומור, ספקות ושגרה, ולא רק את רגע הגבורה, וכך נוצרת הבנה אחרת של המחיר האנושי של המלחמות. הפרקים עצמאיים, ואפשר לקרוא סיפור אחד בכל פעם.
למי הספר מתאים
לקוראי ביוגרפיות וספרי תיעוד צבאי, למי שמתעניין בציונות הדתית ובדרך שבה היא מספרת את עצמה, למשפחות ולחברים של לוחמים, ולמי שמחפש ספר מתנה ברוח ימי הזיכרון.
מה מיוחד במהדורה הזו
מהדורה של ידיעות ספרים מ־2018 בעיצוב נקי: רקע בהיר, צילום גב של לוחם בכיפה סרוגה עם נשק על הכתף, כותרת בכחול כהה ופס כחול בתחתית עם שורת המשנה "סיפור גבורתם של 18 לוחמים, חללי הציונות הדתית". כפיר ודור כתבו יחד גם את "ינוש" ו"בנתיבי האש", כך שהספר שייך לשורה מוכרת של ספרי תיעוד צבאי.
