אלכסנדר פורטנוי, יהודי אמריקאי בן שלושים ושלוש עם קריירה מכובדת בשירות הציבורי של ניו יורק, שוכב על ספת הפסיכולוג וזורק החוצה את כל מה שנשמר בתוכו שנים. הספר כולו הוא מונולוג אחד, מהיר, מתפרץ ולא מתנצל. פורטנוי מספר על ילדות בבית יהודי בניו ג'רזי, עם אמא שנוכחת בכל פינה בחייו ואבא שסובל בשקט, ועל תחושת האשמה שגדלה איתו יחד עם כל ארוחת שישי. הוא מדבר בלי עכבות על הגוף שלו, על התשוקות שלו ועל הפער בין "הבן הטוב" שהוא אמור להיות לבין מה שבאמת רוצה. הוא רודף אחרי נשים שנראות לו כמו חופש מהבית שבו גדל, ובכל פעם מגלה שהוא לוקח איתו את הבית לכל מקום. בסוף הוא מגיע גם לישראל ומגלה שאפילו שם הוא לא מצליח לברוח מעצמו.
למה כדאי לקרוא: זה אחד הספרים החצופים והמצחיקים ביותר שנכתבו, ובזמנו הוא עורר סערה גדולה בדיוק בגלל הכנות שלו. הקול של פורטנוי נשמע כמו אדם שמדבר אליך ישר באוזן, פעם בצחוק פרוע ופעם בכאב אמיתי, ובין לבין מתגנבת הבנה עמוקה על משפחה, אשמה והצורך להיות אדם בפני עצמו. אם אהבתם דמויות פגומות שלא מנסות להיות נעימות, וכתיבה שמעזה להגיד את מה שאחרים מעדיפים לשתוק, זה ספר שמשאיר חותם.
למי הספר מתאים: לקוראים שאוהבים רומנים בוטים, עוקצניים וחכמים, ולמי שנהנה מקומדיה שחורה על משפחה והורים. הוא מתאים גם למי שמחפש קלאסיקה אמריקאית מודרנית עם הומור יהודי חד. שימו לב שהשפה והתכנים מפורשים מאוד, והוא לא מתאים לקוראים רגישים לכך.
מה מיוחד במהדורה הזו: זו מהדורה עברית משנת 1970, משנים ספורות אחרי שהספר יצא לאור בארה"ב ועורר שם סערה, כך שהיא נושאת איתה את רוח התקופה שבה הספר היה עדיין חדש ומטלטל. מדובר בספר ישן, הוא מתאים גם לאספנים ולחובבי ספרות מתורגמת מהעבר ולא רק לקוראים שרוצים לקרוא את הסיפור.
