ז'אן בודריאר טוען שבעולם מוצף תקשורת ודימויים, הסימנים כבר לא מייצגים מציאות אלא מתחילים לחיות לבד. "סימולקרה" היא העתק שאין לו מקור, ו"סימולציה" היא חיקוי שמחליף את הדבר עצמו, עד שנוצר מצב שהוא מכנה "היפר־ממשי". בספר, שיצא בצרפתית ב־1981, הוא בוחן דוגמאות כמו דיסנילנד, פיגועי טרור, מגיפות ושערוריות פוליטיות, ומראה איך הגבול בין אמיתי למבוים הולך ומיטשטש. התרגום העברי כולל גם הערות ואחרית דבר של המתרגמת.
למה כדאי לקרוא: כי זה אחד מספרי היסוד שמסבירים את תחושת "הכול מבוים" של התקופה: חדשות, ריאליטי, רשתות. גם מי שלא מסכים עם בודריאר יוצא עם אוצר מילים חדש לחשיבה על מדיה ועל דימוי.
למי הספר מתאים: לסטודנטים לפילוסופיה, תקשורת ותרבות, ליוצרים ומעצבים שמתעניינים בדימוי, לקוראי הגות שרוצים להיכנס לעולם הפוסטמודרני, ולכל מי ששמע על "סימולקרה" ורוצה לקרוא את המקור.
מה מיוחד במהדורה הזו: התרגום העברי הראשון של הספר, בסדרה "הצרפתים: תרגומים מן המחשבה הצרפתית בת זמננו" של הקיבוץ המאוחד, בתרגום אריאלה אזולאי ובעיצוב עטיפה של עופר כהנא. הכריכה בהירה ומינימליסטית: מסגרת כפולה בכחול ואדום עם כיתוב הסדרה, ושם הספר בשחור.
