יוג'ין פוטה, סופר מזדקן, מחפש נושא לרומן החדש שלו ולא מוצא. הוא מדבר עם אשתו, עם המאהבות שלו משכבר הימים ועם העורך שלו, וכל אחד מציע רעיון, אבל איש לא נותן תשובה של ממש. הספר מציג מבט חודר וגם מצחיק על תהליך היצירה ועל הגיל. זהו ספרו האחרון של הלר, והוא תורגם בידי דורית בריל־פולק.
למה כדאי לקרוא:
כי זו סאטירה מרירה ומצחיקה על כתיבה, זיכרון והזדקנות.
למי הספר מתאים:
למי שאהבה את 'מלכוד 22' ואוהבת הומור יבש.
מה מיוחד במהדורה הזו:
כריכה בהירה עם מכונת כתיבה ישנה בשחור־לבן.
