רומן סאטירי מימי מלחמת העולם הראשונה, על חייל פשוט וטוב לב מפראג, ג'וזף שוויק, שנראה תמים עד גבול הטמטום, ואולי רק מתחזה לכזה. בלי לאבד את החיוך הוא מסתבך ממצב אחד למשנהו ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית: נעצר, נשלח לבית משוגעים, משרת כעוזר של כומר צבאי, ובדרכו אל החזית פוגש קצינים טיפשים ופקידים מנופחים מחשיבות עצמית. כל שאלה שהוא נשאל זוכה לתשובה אחת, נאמנה ונלהבת, שמתפתלת לסיפור ארוך ומצחיק, ובכך הוא חושף את האבסורד של המלחמה ושל המערכת הצבאית. הרומן נחשב לאחד הספרים הקומיים החשובים של המאה העשרים.