בספטמבר 1913 מגיע מייצ'יסלב ווינץ', סטודנט מלבוב, אל הכפר גרבסדורף, אל פנסיון לגברים שבו הוא שוהה בין טיפולים בשחפת. הסיפור מתחיל בשיחות על טיפול חדשני, אבל סביב הכפר מתרחשים אירועים משונים, והעלילה מתחילה לעסוק בשאלות כבדות: האם אנשים מבצעים מעשים רעים כשהם שיכורים או חסרי מוצא? מי רוצח בהרים? ומה קורה לאנשים שחושבים שהם מכירים את עצמם? הרומן יוצא ממסורת תומס מאן, "הר הקסמים", וטוקרצ'וק מביאה מבט ביקורתי על יחס החברה לחולים ולנשים, בעלילה שנעה בין אימה, קומדיה, אגדות עם ומשל. זהו ספרה הרביעי של טוקרצ'וק, זוכת פרס נובל לספרות, שתורגם לעברית.