הספר האחרון של וויניקוט, שרבים רואים בו את אחד הכתבים החשובים בפסיכואנליזה. הוא עוסק במשחק כמרחב שבו ילדים ומבוגרים יוצרים, ובמרחב ״המעבר״ שבין פנימי וחיצוני. הוא מסביר איך משחק מאפשר ריפוי, איך המטפל יוצר מקום בטוח ואיך תרבות ויצירתיות מתחילות במשחק הילדים.
למה כדאי לקרוא: כי הוא משנה את ההבנה של משחק, ונותן הצצה לאופן שבו יצירה נולדת.
למי הספר מתאים: למטפלים, לאנשי חינוך, ליוצרים ולמי שאוהבת לחשוב.
