חיבורו הראשון של הפילוסוף הצרפתי אנרי ברגסון (Essai sur les données immédiates de la conscience), שבו הוא שואל מה אנחנו חווים באמת כשאנחנו מרגישים, חושבים ובוחרים. ברגסון מבחין בין הזמן של השעון, שאפשר למדוד ולחלק ליחידות, לבין הזמן הפנימי, "המשך" רצוף ובלתי ניתן לחלוקה שבו חיה התודעה. לפי הטיעון המרכזי, החוויה הפנימית שלנו אינה אוסף של חלקים נפרדים, ולכן הניסיון לתאר אותה במונחים של מרחב ומספר מעוות אותה. מכאן הוא מגיע גם לשאלת חופש הרצון: מי שמתבונן ברגעי ההחלטה כפי שהם מורגשים בפנים יראה שהם נולדים מתוך כל אישיותו, ולא כשרשרת של סיבות חיצוניות. טקסט יסוד של הפילוסופיה של המאה העשרים, בתרגום עברי אקדמי.
