אוסף מסות, מחקרים ומאמרים של דונלד ויניקוט (1896–1971), רופא ילדים שהפך לפסיכואנליטיקאי ולפסיכיאטר של ילדים ונשיא החברה הפסיכואנליטית הבריטית. כל הכתבים עוסקים בשאלה איך נבנה האדם הצעיר מתוך המפגש עם המשפחה, ובעיקר עם האם, ועם החברה הרחבה. המאמרים מביאים את הטוב ביותר מהחשיבה שלו: חופש ופמיניזם, הגלולה, דיכאון ועבריינות, מושג האדם הבריא ומשמעות הדמוקרטיה. הכתיבה בהירה ואנושית, בלי דוגמטיות, והמסקנות הרציונליות שלו מזכירות שכשמדברים על חברה צריך להביא בחשבון גם את הצרכים התת-הכרתיים של בני אדם.
