הגיליון השלישי של כתב העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה הוא קפסולת זמן מימי הבראשית של הז׳אנר בעברית. במרכזו הסיפור שזכה בתחרות כתיבה שהאגודה ערכה יחד עם ״ידיעות אחרונות״, מאת אסף גברון, וסביבו מאמרים של אהרן האופטמן, עמנואל לוטם, נחמן בן־יהודה ואחרים על העולם שמתחבר סביב מדע בדיוני ופנטזיה. הגיליון מרגיש כמו עיתון של קהילה קטנה ונלהבת שעוד לומדת לעמוד על הרגליים, ובדיוק בזה הקסם שלו. העטיפה האדומה והגרגרית, עם פה פעור וקערה מלאה בכדורים מוזרים, מבהירה מהרגע הראשון שלא מדובר במגזין מנומס.
למה כדאי לקרוא: כי זו הזדמנות נדירה לראות על מה חלמו, התווכחו וכתבו חובבי הז׳אנר בישראל בשנות התשעים, ולקרוא סיפור עברי מקורי מתקופה שבה כמעט לא היה מקום לכאלה.
למי הספר מתאים: לאספנים, לחובבי היסטוריה של הז׳אנר בישראל ולמי שאוהב לדפדף בכתבי עת ישנים עם ריח של נייר וזיכרונות.
מה מיוחד במהדורה הזו: זהו גיליון מוקדם משנת 1997, מודפס בגוון אדום חד־צבעוני, ללא מחיר מודפס על העטיפה, ועל העטיפה נראית חתימת האמן אבי כץ.
