בגיליון 11 האגודה מפרסמת את הזוכים בתחרות הסיפורים הקצרצרים הראשונה שלה, לצד סיפורים של ה. פ. לאבקראפט ושל מייק מאייר, מאמרים של רז גרינברג ושל שמעון אדף וסקירות. כל אלה יוצרים תערובת נעימה של קלאסיקה אפלה ושל קול ישראלי חדש. העטיפה מצחיקה ועצובה בו־זמנית: רובוט כסוף וחסר מנוחה יושב לבדו ליד שולחן על החוף, עם כוס מיץ וארבעה ספרים מונחים לפניו, בעוד סביבו דמויות עץ מפרקיות בורוד ובכתום רצות על החוף בלי לשים לב אליו. תמונה של קורא בודד, וכל מי שאוהב ספרים ישר יזהה את עצמו.
למה כדאי לקרוא: כי יש בו פגישה נדירה בין לאבקראפט, מאבות האימה, לבין כותבים ישראלים צעירים שלומדים לשלוט בפורמט של סיפור קצרצר.
למי הספר מתאים: לחובבי אימה קוסמית ולאוהבי לאבקראפט, לכותבים שמחפשים השראה לסיפורים קצרים, ולמי שאוהב עטיפות עם רובוט מלנכולי.
מה מיוחד במהדורה הזו: יש בו עטיפה צבעונית וחדשה יותר, בעיצוב עם כותרת בולטת בצהוב מבריק, והחתימה של אבי כץ נראית מתחת לשולחן.
