|
גיליון הקיץ של 1998 מביא סיפורים של ברנדון קרסון ושל הכותב הישראלי עידו הר־גושן, מאמרים של אהרן האופטמן, בריאן אולדיס ורז גרינברג, ותצוגה מקדימה לכנס המדע הבדיוני הראשון של האגודה, שנערך באותה שנה. אפשר להרגיש איך קהילה שהייתה עד אז בעיקר חוג של בודדים הופכת לאירוע שנפגשים בו פנים אל פנים. העטיפה היא חוף ים תל־אביבי שמלא חייזרים בכל צבע: מי משחק מטקות, מי אוכל ארטיק, וחייזרית סגולה על כיסא נוח קוראת בגיליון של המגזין עצמו. למה כדאי לקרוא: כי הוא תופס את הרגע שבו המגזין והקהילה התחילו לצאת מהדפים אל המציאות, עם הכנס הראשון שלהם באופק. למי הספר מתאים: לחובבי עטיפות הומוריסטיות, לאוהבי קיץ ישראלי עם טוויסט, ולמי שרוצה להבין איך נולדה תרבות הכנסים של המעריצים. מה מיוחד במהדורה הזו: העטיפה המצוירת של חוף החייזרים היא לטעמי אחת המצחיקות בסדרה, ובתוכה מסתתרת הפתעה: המגזין עצמו מופיע בה בידה של אחת הדמויות. |
